טבלת השוואה- אנרגיה סולארית VS דלקים פוסיליים

יתרון מספר 1: אנרגיה ירוקה ונקייה

ההתחממות הגלובלית היא עובדה מוגמרת – הטמפרטורה של פני כדור הארץ עולה מידי שנה בעקביות. ולהתחממות הזו יש השפעות שליליות נרחבות על כדור הארץ שלנו- תופעות טבע קיצוניות כמו גלי צונאמי והוריקנים מופעים בתדירות גבוהה יותר, קרחונים נמסים מאיימים לשנות יבשות ולהציף ערים שלמות, מינים שלמים נכחדים ומקורות מים מתייבשים.

למה זה קורה?

בשנת 2013 התכנס פאנל בין ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) וקבע כי סביר ביותר שהשפעת האדם היא הגורם להתחממות שמתרחשת מאז אמצע המאה העשרים.

העולם המתועש פולט גזי חממה רבים שמקורם בשריפה של דלקים פוסיליים כמו נפט וגז, הגורמים לכדור הארץ להתחמם באפקט הקרוי אפקט החממה- הגזים השונים שהאדם מייצר מחממים את כדור הארץ והחום הזה נשאר בתוך האטמוספירה וגורם להתחממות כדור הארץ.

אחד גזי החממה המסוכנים והמזהמים המשפיעים על התחממות כדור הארץ הוא הפחמן הדו חמצני הידוע כ-CO2, שהוא תוצר לוואי של שריפת דלק מאובנים שנדרש לצורך ייצור חשמל בתחנות כוח מסורתיות.

כמה פחמן דו חמצני חוסכת מערכת סולארית?

בייצור חשמל מאנרגיה סולארית – מהשמש נחסכים אלפי טונות של פחמן דו חמצני ובכך נמנעת התחממות כדור הארץ וזיהומו.

ישנן דרכים שונות לחשב כמה פחמן דו חמצני המערכת הסולארית חוסכת.
חישוב פשוט ושמרני הוא בדיקה כמה פחמן דו חמצני היה נפלט לאטמוספירה אם במקום לייצר את החשמל במערכת הסולארית נייצר חשמל בתחנות כוח מבוססות גז (שפולטות פחות פחמן דו חמצני מתחנות מבוססות פחם) על ייצור של קוט"ש בודד. מדידה כזו מראה שעל כל קוט"ש נפלטים 392 גרם של פחמן דו חמצני. במערכת סולארית של 200 קילו וואט מותקן שמייצרת כ-1700 קוט"ש לשנה פר קילו וואט (הממוצע בישראל) וסה"כ 340 אלף קוט"ש לשנה נחסוך 133 טון של פחמן דו חמצני בכל שנה! נתון זה הוא שווה ערך לנטיעה של יער עם 1800 עצים שייצרו חשמל למשך כל חייהם. אז אם הסביבה חשובה לכם אין דרך טובה ויעילה יותר למנוע את התחממות כדור הארץ מלייצר חשמל נקי מאנרגית השמש.

שנת 2019 היא השנה השנייה בדרוג השנים החמות ביותר מאז תחילת המדידות בשנת 1880 והשנה שבה העולם הבין שאין מנוס ממעבר מהיר לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים כמו שמש ורוח.

יתרון מספר 2: אחרי ירידה של 90% – הסולארי מקור החשמל המשתלם ביותר

עלות של ייצור חשמל מאנרגיה סולארית נהיה זול יותר ויותר עם השנים. כמובן שלמיקום וגודל המערכת יש משמעות גדולה לעלות החשמל המיוצר בה- ככל שהאזור בעל קרינת שמש גבוהה יותר והתנאים בו אידאלים למערכת סולארית (קור עם שמש חזקה, עננות נמוכה ואוויר נקי) החשמל המיוצר בה יהיה זול יותר וכן ככל שהמערכת יותר גדולה עלותה נמוכה ביחס לכושר הייצור שלה.

אך באופן כללי המחירים של האנרגיה הסולארית ירדו בצורה כ"כ משמעותית וכעת ייצור חשמל מאנרגיה סולארית היא האופציה משתלמת ביותר כלכלית מכל האופציות האחרות כולל אלו המזהמות.

כלומר אם עד עכשיו התשמשמנו בחשמל ממקורות מזהמים בגלל העלות הזולה שלו, כיום אין לו גם את היתרון הזה.

בישראל המחיר לקוט"ש שנקבע במכרז להקמת תחנת כוח סולארית באשלים עומד על 8.68 אגורות בלבד! זהו מחיר חסר תקדים – עלות ייצור חשמל בגז טבעי (שזול יותא מפחם) הוא 27 אגורות לקוט"ש- פי 3 מעלות החשמל סולארי!

מדוע המחיר ירד כל כך?

הייצור של הפאנלים הסולאריים עבר בהדרגה לסין. הסינים החליטו על מעבר נרחב לאנרגיות נקיות ועודדו מפעלי פאנלים, מה שיצר היצע עצום של פאנלים שגרר ירידת מחירים.

גורם נוסף הוא התייעלות הליכי הייצור של הפאנל הסולארי. מרכיב לא פחות חשוב בהוזלת הפאנלים נובע מהתייעלות תהליך הייצור של הסיליקון – הרכיב המרכזי בפאנל סולארי. 90 אחוז ממחיר הפאנל נגזר ממחיר הסיליקון. לפני 15 שנה החל ייצור מסחרי של סיליקון לטובת פאנלים סולאריים ומאז מחיר הסיליקון ירד ב- 95%.

התפתחות טכנולוגיות מתקדמות הם גם גורם משמעותי בהוזלת העלויות. עם השנים הנצילות של הפאנל השתפרה פלאים ואותו פאנל מייצר היום במקום 330 וואט עד 500 וואט.

החל שימוש בסיליקון חד גבישי (מונו) שאפשר להגדיל את הניצולת לפאנל 330 וואט ב-10% ל350 וואט.

בהמשך נוספה טכנולוגיות ה PERC – מראה אחורית שמצמידים לחלק הפנימי של הפאנל שמחזירה קרני שמש שלא נוצל חזרה לפאנל ומעלה את התפוקה בעוד 7%. מה שאפשר פאנלים בהספק של 375 וואט.

טכנולוגיה נוספת ששיפרה את הנצילות מכונה "חצי תא". את הפאנל חוצים לשתיים כך שהחשמל שנוצר מאבד פחות אנרגיה עד שהוא מגיע לכבל שמוביל אותו לממיר מה שאפשר פאנל של 400 וואט.

התקדמות טכנולוגיות שמתרחשת בימים אלו נקראת ביפשיאל- פאנל סולארי דו צידי. כיום גב הפאנל עשוי מחומר אטום. בטכנולוגיה הדו־צדדית הוא עשוי מזכוכית, ממוקם בזווית גדולה יותר למשטח ההתקנה (גג, מאגר מים או שדה) וקולט את האור הישיר מהשמש ואת האור המפוזר בסביבה. אם הפאנל מותקן על גג לבן, תוספת החשמל יכולה להגיע ל–20% ולהעלות את ניצולת הפאנל כמעט ל–500 וואט.

יתרון מספר 3: תשואה גבוהה ויציבה

האסדרה הקיימת מאפשרת תשואות פנטסטיות על הכסף שלכם. אם נבחן את התשואות שהבנקים מציעים על חיסכון ארוך טווח נגלה שאפיק זה יניב לנו פחות מ-1% לשנה. גם באפשרויות השקעה אחרות העומדות בפנינו כמו השקעה בנדל"ן מניב התשואות בהשקעות הנחשבות  טובות הן בסביבות ה – 5%, אפילו השקעה במדד בבורסה כמו S&P 500- המדד שמשקיעים רבים אוהבים לרכוש נגלה תשואות פחותות מ-8% בשנה. זאת למרות הסיכון הרב הקיים בהשקעה – משבר הקורונה הראה לנו ששום דבר לא יציב ושלח את השוק לירידות של עשרות אחוזים כלומר בבורסה אפשר גם להפסיד. בהשקעה באנרגיה סולארית כל זה אינו קיים- ישנה הבטחה של מדינת ישראל לקיים את החוזה עם בעל המערכת ל-25 שנה (באסדרת גגות 45/48 אגורות) ולרכוש את כל החשמל שהמערכת ייצרה! תחשבו על מפעל שביום הראשון שהוא פותח את שעריו נכנס לקוח אמיד ומתחייב לרכוש את הסחורה המיוצרת בו למשך 25 שנה. אין דברים כאלו במציאות- וכאן הרוכש מתחייב למחיר גבוה הרבה יותר מערך הסחורה המיוצרת (סבסוד) והרוכש הוא לא אחר מאשר מדינת ישראל. בעצם, מערכת סולארית כאשרהכאשר בנויה נכון ומתוחזקת היטב שקולה לאג"ח מדינת ישראל לטווח ארוך רק בהבדל קטן- התשואה. 

דוגמה מהשטח

נכון להיום במערכות של מעל 200 קילו וואט העלות היא כ-3000 ש"ח לקילו וואט מותקן. כלומר מערכת סולארית של 200 קילו וואט שתבנה על גג של 1500-2000 מ"ר, תעלה 600 אלף ש"ח. האסדרה הנוכחית שפרסמה רשות החשמל היא תעריפית כלומר מובטח לך תשלום על כל קוט"ש שהמערכת מייצרת. התעריף היום הינו 45 אגורות ואינו צמוד מדד שמובטח ל-25 שנה. תפוקה ממוצעת של קילו וואט מותקן בישראל היא 1700 קוט"ש (על פי מחקר של בלומברג שהתפרסם בשנת 2004) כלומר מתקן של 200 קילו וואט ייצר 340 אלף קוט"ש (200*1700) שיהוו הכנסה שנתית של 153 אלף ש"ח. הירידה המוצהרת בתפוקת הפאנל של רוב היצרנים היא כחצי אחוז מהתפוקה. כלומר התשואה תעמוד על כ-25% תשואה ברוטו. אין היום אף השקעה בטוחה שמתקרבת למספרים האלו. גם אם נחשב עלויות ביטוח, תחזוקה, החלפת ממירים כל 12 שנה, וירידת תפוקה נגיע לתשואות דו ספרתיות מדהימות.

יתרון מספר 4: מימון בנקאי עד 100%

איך יודעים שהשקעה היא בטוחה מאוד? בנקים מסכימים לממן אותה. אפילו נדל"ן כאשר מדובר בהשקעה – מעל דירה אחת – בנקים מממנים רק בשיעור של 50%. לעומת זאת בנקים אוהבים לממן מערכות סולאריות ואפשר להגיע  אפילו ל100% מימון.

הריביות שתקבלו למימון מערכת סולארית תלויים במצב הפיננסי שלכם אך אפשר לומר שמדובר בריביות מאוד טובות יחסית להלוואות אחרות. לקוחות טובים מקבלים פריים+ 0.5%.

כך גם מי שאין ברשותו מספיק כסף נזיל להשקעה יכול להנות ממערכת סולארית. שימו לב שככל שהמערכת הסולארית גדולה ויקרה יותר הבנקים מקשים על המימון כך שבמערכות מעל 200 קילו וואט הדרך הבטוחה להקים מערכת סולארית היא להשכיר את הגגות לטובת הקמת מערכות ולהתחלק ברווחי המערכת הסולארית.

אם הבנק שלכם מסרב לתת לכם מימון פנו אלינו. יש בנקאים רבים שעובדים ישירות איתנו ואנו נוכל לעזור לכם.

המימון הגבוה גורם לכך שהתשואה על ההון מזנקת לרמות מאוד גבוהות. תחשבו על זה שרכשתם מערכת והבאתם 20% בלבד מהעלות שלה. אם התשואה מהמערכת היא 20% ועלות המימון הוא 4% אחוז הרווחתם 16% אליכם לכיס מבלי להשקיע דבר. ניתן לומר שהתשואה על ההון שלכם היא כמעט 80%.

יתרון מספר 5: אי תלות במחירי החשמל

למי שאוהב שליטה במחירי החשמל מערכת סולארית מתאימה כמו כפפה ליד. רק בשנת 2019 היתה עלייה של מחירי החשמל. מחירי החשמל מורכבים מאין ספור משתנים והעובדה שיש מונופול שאחראי על אספקת החשמל בישראל לא מסייעת.

כאשר אתם מתקינים מערכת סולארית ובוחרים לצרוך ישירות מהמערכת ולהזרים רק את העודפים (ראה שיטות התחשבנות) אתם מנטרלים עליות במחירי החשמל. כמו כן אתם מוגנים מפני עליית המדד- גם אם תהיה היפר אינפלציה אתם תמשיכו לצרוך את החשמל שאתם מייצרים. אתם מייצרים את המוצר (החשמל) לעצמכם והמחיר ידוע מראש – המחיר אותו שילמתם על המערכת. שימו לב שגם בתום תקופת החוזה עם חברת החשמל המערכת תמשיך לעבוד ולייצר חשמל כך שאתם יכולים להנות מחשמל בחינם למשך עשרות שנים.

יתרון מספר 6: עצמאות אנרגטית

יש אנשים שמעדיפים לא להיות תלויים בחסדי אחרים. הידיעה שהם מייצרים את החשמל לעצמם ולא תלויים בחסדי חברת חשמל יכולה להיראות שולית לחלק מהאנשים אבל אנשים רבים יעדיפו לשלוט באלמנט מרכזי כל כך בחיים- החשמל שאנו צורכים שמהווה חמצן לכל הטוב של העולם המודרני. החיבור לרשת החשמל הוא אחד הסיבות שאנו מחויבים להשתתף במשחק שהמדינה קבעה. להיות חלק מהמטריקס. השחרור מכבלי הבירוקרטיה מתחיל בעצמאות אנרגטית. כך גם בעלי קראוונים ניידים יכולים להנות מחשמל בשפע ללא תלות בחברת ממשלתית וגם בעלי מבנים לא תלויים בהחלטת חברה או ממשלה כזו או אחרת.

יתרון מספר 7: הקלות משמעותיות במס
המדינה מעודדת יצרנים במיוחד פרטיים של חשמל סולארי. אם אתם מסווגים כצרכן חשמל ביתי אתם תיהנו מהטבות מס מפליגות. תחשבו על זה כך שאם תעבדו קשה יותר ותרוויחו עוד כסף מהעבודה שלכם, האח הגדול ידאג לקחת את חלקו בצורת מיסים, כך שככל שתעבדו יותר הכסף שמתווסף ימוסה בצורה יותר אגרסיבית. אם תרוויחו מעל 15 אלף ש"ח תשלמו מעל 30% מס שולי מבלי לחשב ביטוח לאומי.

לעומת זאת יש לכם אפשרות ריאלית להגדיל את ההכנסה שלכם בלי לשלם מס. איך זה הגיוני?

נעים להכיר- חוק עידוד השקעות הון באנרגיה ירוקה.

החוק קובע שעד 24 אלף ש"ח לא תשלמו מס כלל, מ24 אלף ש"ח עד לכ-100 אלף ש"ח (תקרת עוסק פטור) תשלמו מס שטוח מהשקל הראשון של 10% בלבד.

וגם לעסקים יש הטבת מס משמעותית- למערכת סולארית יש פחת מואץ של 25%.

יתרון מספר 8: ביזור מקורות אנרגיה

היום אנחנו מבינים שככל שהמערכת מבוזרת יותר כל היא יציבה ועמידה יותר בפני טלטלות. האינטרנט הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך. מי אחראי על האינטרנט? אף אחד. האינטרנט היא רשת מסועפת של מחשבים שמחוברים אחד לשני וכל אחד מהנקודות ברשת היא עצמאית. אין מרכז ניהול שאם נוריד לו את השלטר האינטרנט יפול. לכן אין הפסקות חשמל באינטרנט וזו בדיוק הסיבה שהאינטרנט כל כך יציב. תוקף שרוצה להפיל את האינטרנט יצטרך לפגוע במיליוני נקודות בו זמנית. זהו היתרון הגדול של ביזור. יש לביזור יתרונות רבים נוספים כמו פיתוח מואץ שלא תלוי באישור הסמכות העליונה, ואפשרות לקיים כלכלה יעילה אך נשאיר את זה לפעם אחרת.

בתשתית קריטית כמו חשמל ובמיוחד במדינה קטנה ומוקפת אויבים כמו שלנו ככל שהתשתית יותר מבוזרת קשה לפגוע בה. תחשבו על כך שבמלחמה אם יש רק 2 תחנות כוח שמספקות את רוב החשמל למדינה אפשר לפגוע בהם נקודתית ולנטרל מדינה שלמה. כשיצור החשמל מפוזר על עשרות אלפי גגות, שדות סולאריים ועוד, קשה עד בלתי אפשרי לגרום נזק מערכתי.
יתרון נוסף לביזור החשמל הוא עליות הולכה מצומצמות יותר. חלק מהעלות של החשמל היא עלות ההולכה שלו באנרגיה סולארית כיוון שהיצור מקומי החשמל נצרך במקום קרוב למקום הייצור ובכך נחסכת הובלת החשמל ואיבודי החשמל הכרוכים בה.

החיסרון הגדול: ייצור רק בשעות האור.

בדלקים פוסיליים כמו נפט או גז בזמנים של עומס ניתן להגביר את הייצור ובכך לעמוד בדרישה, אמנם זה מייקר את העלות אך במשק מודרני מקור האנרגיה שאנו סומכים עליו מוכרח לספק חשמל לפי דרישה ולא להיות מוגבל רק לשעות השמש.

הפתרון לבעיה זו היא ייצור של חשמל בשעות השמש ופריקה שלו על פי הביקוש. יש מגוון פתרונות שמתבססים על עיקרון זה:

סוללות ליתיום– כמו שאת המכשיר הנייד- שלנו אנו מטעינים במשך שעות ספורות ומשתמשים במהלך היום כך אפשרי לטעון סוללות גדולות במהלך הייצור – כלומר כשיש שמש ולהנות מהחשמל שנאגר.
החיסרון העיקרי הוא העלות הגבוהה של הסוללות שמייקר מאוד את מחיר החשמל. כמו כן סוללות ליתיום הינם בעלי מחזור טעינות מוגבל ולאחר מספר שנים נדרשת החלפה של סוללה מה שגורר עלות כספית גבוהה.

אגירה שאובה– הרעיון הוא להמיר את האנרגיה החשמלית לאנרגיה אחרת כל שהיא וכשיש צורך להמיר את האנרגיה חזרה לחשמלית. איך זה עובד? תחשבו על מערכת סולארית שנמצאת ליד סכר בשעות הייצור היא מפעילה משאבה שמעלה את המים למאגר העליון וכאשר נדרש השימוש בחשמל פותחים את הסכר והמים הזורמים מטה ומפעילים טורבינה שמייצרת חשמל. וכך חשמל שיוצר בשעות האור יכול לשמש בשעות שבהן לא מיוצר חשמל. טכנולוגיה זו נמצאת בליבם של מספר פתרונות ופריצת הדרך המסחרית צפויה להיות בשנים הקרובות.